תחינה לחזק ידינו במצוות "כיבוד אב ואם" ביחס לאמנו, האדמה
מִי שֶׁבֵּרַךְ חַוָּה אִמֵּנוּ, אֵם כָּל חַי, וְיָצַר אוֹתָנוּ עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפֵּנוּ נִשְׁמַת חַיִּים וְנִהְיֶה לְנֶפֶשׁ חַיָּה, הִיא תִּבְרַךְ אוֹתָנוּ בְּחָכְמַת הַלֵּב וּבְבִינַת הַגּוּף לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה מִן הַתּוֹרָה, דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכּוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נָתַן לָךְ" (שׁמוֹת כ, יא) וְנִזְכֹּר שֶׁכָּל קְרוּמֵי קִיּוּם הָעוֹלָם נוֹבְעִים מִקַּרְקַע הָאֲדָמָה וּמִמִּשְׂחַק הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים עָלֶיהָ וּבְתוֹכָהּ, בִּבְחִינַת "וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בְּרֵאשִׁית ב, ו), "וַיַּצְמֵחַ יהוה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל" (בְּרֵאשִׁית ב, ט). וְהִיא, קַרְקַע הָעוֹלָם, אֵם כֻּלָּנוּ, וּמֵעֲפָרָהּ אָנוּ בָּאִים וְאֶל עֲפָרָהּ נָשׁוּב כַּאֲשֶׁר תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ הָרוּחַ. וְלָכֵן בַּעֲלַת הַרַחֲמִים תָּשִׁיב "לֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם" (מַלְאָכִי ג, כד), וּנְמַלֵּא בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה מִצְוַת מוֹרָאָהּ וּכְבוֹדָהּ שֶׁל אֲדָמָה, "פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם" (שָׁם). וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּמוֹ יָדֵינוּ בְּנִקְיוֹן הָאֲדָמָה וּבְתִקּוּנָהּ יַחַד עָם כֹּל אַחֵינוּ וְאַחֲיוֹתֵינוּ: הַזּוֹחֲלִים, הַשּׂוֹחִים, הַמְּעוֹפְפִים, הָרוֹמְשִׂים, הַצּוֹמְחִים, הַיּוֹנְקִים, הַנּוֹבְגִים וְהַדּוֹמְמִים.
דְּמָמָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
וְנֹאמַר, אָמֵן.
