What I talk about when I talk about love

by Emma Sham-Ba Ayalon

What I talk about when I talk about love

My soul visits the Gaza Strip

Sees where the bomb was cast

A deep pit

And horror.

My soul visits the Gaza Envelope

Sees where the bomb was cast

A deep pit

And horror.

My love is as deep as these pits

When I talk about love I speak the language of the depths

And the healing of the sounds of blasts.

Like a mother gathering her children close

I gather the shards

And the mothers whose homes collapsed beneath them

And the mothers whose children died in the war

I heal the hole with contemplation

The contemplation envelops the pit that formed the pit.

There’s a pit in the soul

That forms a pit in the world

There’s a pit in the world

That forms a pit in the soul

And horror.

I embrace the pits and the craters

I embrace the female creators

I embrace the pain of all created beings

I embrace my own soul

And surrender to the practice of sorting sparks from shards.

על מה אני מדברת כשאני מדברת על אהבה

הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי מְבַקֶּרֶת בִּרְצוּעַת עַזָּה
הִיא רוֹאָה בַּמָּקוֹם בּוֹ הוּטְלָה הַפְּצָצָה
בּוֹר עָמֹק
.וְאֵימָה

הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי מְבַקֶּרֶת בְּעוֹטֵף עַזָּה
הִיא רוֹאָה בַּמָּקוֹם בּוֹ הוּטְלָה הַפְּצָצָה
בּוֹר עָמֹק
.וְאֵימָה

כְּעֹמֶק הַבּוֹרוֹת כָּךְ עֹמֶק אַהֲבָתִי
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל אַהֲבָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל שְׂפַת הַמַּעֲמַקִּים
וְעַל רִפּוּי קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ
כְּאֵם הָאוֹסֶפֶת אֶל חֵיקָהּ אֶת יְלָדֶיהָ
אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת הַשְּׁבָרִים
וְאֶת הָאִמָּהוֹת אֲשֶׁר בֵּיתָן קָרַס תַּחְתָּיו
וְאֶת הָאִמָּהוֹת אֲשֶׁר יַלְדֵיהֶן מֵתוּ בַּמִּלְחָמָה
אֲנִי מְרַפֵּאת אֶת הַבּוֹרוֹת בְּמַבָּט
.הַהִתְבּוֹנְנוּת עוֹטֶפֶת אֶת הַבּוֹר שֶׁחוֹלֵל אֶת הַבּוֹר

יֶשְׁנוֹ בּוֹר בַּנֶּפֶשׁ
שֶׁיּוֹצֵר בּוֹר בָּעוֹלָם
יֶשְׁנוֹ בּוֹר בָּעוֹלָם
שֶׁיּוֹצֵר בּוֹר בַּנֶּפֶשׁ
.וְאֵימָה

אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת הַבּוֹרוֹת
אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת הַבּוֹרְאוֹת
אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת כְּאֵב כָּל הַבְּרוּאִים
אֲנִי מְחַבֶּקֶת אֶת נַפְשִׁי
.וּמִתְמַסֶּרֶת לַתַּהֲלִיךְ הַבֵּרוּר